לפעמים נראה לנו שלדורות הקודמים היה הרבה יותר קל מאשר לנו. הם "הנחיתו הוראות" וילדיהם צייתו, וזהו! מה קורה היום, כשענישה פיזית כבר לא מקובלת? למרות שרבים מאיתנו נשבעו לעצמם שלא יענישו ואפילו לא יאיימו, זה לא מצליח. אנחנו כועסים, הילדים לא מקבלים את הסמכות שלנו ולפעמים אנחנו מרגישים ממש מיואשים.
אבל יש "מפתחות זהב" לסמכות בלי כעס. כמו בדלת אמיתית – לכל משפחה צריך להתאים את המפתחות שלה. נצטרך לבחון את הגבולות בבית, כיצד אנו מדברים ומתנהגים, ואיך אפשר להעביר לילדים את דרישותינו בצורה מכבדת ואוהבת. כשנעשה זאת, נגלה שילדינו מוכנים לקבל את דברינו מתוך שהם סומכים עלינו ועל אהבתנו.
אגב, הניסיון מראה שבתהליך בניית הסמכות האוהבת מתגלים יותר דברים שמותר לילדים לעשות מאשר דברים שאסורים להם.